לדף הבית            ד"ר איתי בר-חוה            המרכז            מכתבי מטופלים          אלבום הילדים          טפסים          קישורים          צרו קשר         
English En            
 

בעיות פוריות

רחם שרירני

רחם שרירני ובעיות פוריות

  שרירנים הנם תופעה שכיחה יחסית העלולה להפריע לקליטה ולמהלכו התקין של ההיריון במידה משתנה בהתאם למיקום השרירן וגודלו. קימים מספר כלים אבחנתיים להגדרת השרירן כגון אולטרסאונד וגינלי והסטרוסקופיה אבחנתית ומספר כלים טיפוליים לטיפול בשרירנים כגון הסטרוסקופיה ולפרוסקופיה ניתוחית.

שרירנים (מיומות) הם גידולים שפירים (ברוב המכריע של המקרים) של שריר הרחם. גודלם יכול לנוע ממספר מילימטרים ועד עשרות סנטימטרים (כלומר הם עלולים להיות גדולים עשרות מונים מהרחם עצמו). מדובר בתופעה שכיחה המאובחנת אצל 25%-30% מהמטופלות.
שרירן כזה יכול להתמקם במספר אתרים יחסית לגוף הרחם. מיקומים שונים של השרירנים עלולים לגרום לתסמינים שונים ולהפרעות שונות (אם בכלל) ליכולת להרות ולשאת היריון עד סופו:
שרירן תת־רירי (sub-mucous) הוא שרירן הנמצא בחלק הקרוב לחלל הרחם ועל כן דוחק (מעוות) את רירית הרחם. האבחנה של שרירן כזה נעשית בשילוב בין בדיקת האולטרסאונד הוגינלי וההסטרוסקופיה האבחנתית. מבחינה קלינית השרירן יתבטא לרוב בדימום ויסתי מוגבר במיוחד (מנורגיה). קיימת הסכמה די רחבה בקרב מומחי הפוריות ששרירן כזה עלול בהחלט להפריע לתהליך ההשתרשות, ועל כן מומלץ לכרותו בגישה היסטרוסקופית (כלומר בניתוח וגינלי – הסטרוסקופיה ניתוחית - ללא פתיחת הבטן).
שרירן תוך־שרירי (intramural) הוא שרירן המצוי בתוך גוף הרחם.
שרירן כזה מאובחן באמצעות בדיקת האולטרסאונד הוגינלי. קיימים חילוקי דעות בקרב העוסקים בנושא אם שרירן שכזה, אשר אינו חודר אל חלל הרחם או מעוות אותו, עלול להוות הפרעה להיריון, המצדיקה הסרתו בניתוח. כיום נוטים רוב רופאי הפוריות להאמין שגם שרירנים קטנים (פחות מ-5 ס"מ קוטר), המצויים בדופן הרחם ואינם מעוותים את חלל הרחם או דוחקים את הרירית, עלולים להפריע במידה מסוימת לקליטת העוברים. על-כן קיימת נטייה הולכת וגוברת להמליץ על כריתת שרירנים אלה במסגרת טיפולי הפוריות, במיוחד אם מדובר בכשלונות חוזרים בקליטת עוברים, וכאשר לא ניתן לשים את האצבע על אף גורם אחר שיכול להסביר את הכשלונות. ניתוח כזה מבוצע בד"כ על ידי לפרוסקופיה ניתוחית או לעיתים רחוקות באמצעות פתיחת בטן (לפרוטומיה).
בעת הניתוח צריך, כמובן, לנסות להוציא את השרירן בלי לגרום נזק לשריר הרחם מסביבו. המנתח לרוב נותן גם המלצה (לפי הממצאים בניתוח עצמו) לגבי הצורך בניתוח קיסרי מתוכנן מראש (אלקטיבי) בהיריון העתידי, על־מנת לא להעמיד את שריר הרחם במאמץ של הצירים, העלולים לגרום לקרע בדופן הרחם.
שרירן תת־מעטפתי :(sub-serous) שרירן זה ממוקם מתחת למעטפת החיצונית של הרחם. אבחון של שרירן זה נעשה באמצעות בדיקת האולטרסאונד הוגינלי. השרירן במיקום זה בדרך־כלל אינו גורם לבעיות פריון ומתבטא לעיתים בכאבי בטן או בלחץ על שלפוחית השתן (אם הוא קדמי), או על מערכת העיכול (אם הוא אחורי). יחד עם זאת, אם מדובר בשרירן גדול במיוחד, ייתכן שגם הוא עלול להפריע לתהליך ההפריה עקב "גזילת" דם מהשליה המתפתחת.
אם מחליטים להוציא שרירן כזה, הניתוח יכול להיעשות באמצעות לפרוסקופיה ניתוחית בד"כ או לעיתים רחוקות בעזרת לפרוטומיה (ניתוח פתיחת בטן).
קיימים מיקומים נוספים של שרירנים, העלולים לגרום לבעיות במהלך הלידה (כמו שרירן בצוואר הרחם) או ללחץ על צינור השתן (כמו שרירן ליגמנטרי - בין הרצועות בצידי הרחם) ועוד.
פרוט נוסף על שרירנים רחמיים, בירורם והטיפול בהם ניתן למצוא בספר: פוריות מאלף ועד טף.

 
בניית אתר ו אחסון אתר: ווב דאטה קום    עיצוב אתר: ליעד שר Copyright © 2011 Fertility.org.il.
הכנסו לפוריות מעקב הריון הכנסו לפוריות מעקב הריון