לדף הבית            ד"ר איתי בר-חוה            המרכז            מכתבי מטופלים          אלבום הילדים          טפסים          קישורים          צרו קשר         
English En            
 

הקפאת ביציות

הקפאת ביציות, כתבה מתוך עיתון "הארץ"

   

מספר הנשים שמקפיאות ביציות בישראל גדל פי 10 בתוך שש שנים

אף כי ההליך יקר, אינו בסל הבריאות וגם מוגבל בגיל ובמספר ניסיונות, הנשים רוצות להבטיח לעצמן אפשרות להביא ילדים לעולם עוד לפני הזוגיות. ח"כ בירן: הטכנולוגיה מאפשרת לי לשלוט על גורלי

 26תגובות
מכל אחסון של ביציות ביחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים שיבא, אתמול
מוטי מילרוד

לפני שלוש שנים החליטה אור לעבור הליך של הקפאת ביציות. "עד לא מזמן התביישתי לספר שעשיתי את זה", סיפרה ל"הארץ". "הסתרתי את זה מהסביבה שלי. למעט חברות קרובות ובני המשפחה, אף אחד לא ידע". אור (השם המלא שמור במערכת) היתה אז בת 37, והחליטה כי עליה להבטיח לעצמה את האפשרות ללדת ילד או ילדה, מבלי להתחשב בשעון הביולוגי.

לפני כשבע שנים, ב–2011, כאשר ההליך שזכה לשם "שמירת פוריות סוציאלית" (שמשמעותו הקפאת ביציות מבחירה, מסיבות שאינן רפואיות) אושר לביצוע בישראל, רק מעטות ניצלו זאת. פחות מ–100. אך מאז מספרן זינק, ובשנת 2016, היו כבר כ–950 נשים. "היום כבר אין לי בעיה", אומרת אור, "גם יש לי הרבה חברות שעוברות את זה ואני הפכתי לסוג של ´מנטורית´ שמייעצת להן".

נתוני האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה), שמתפרסמים כאן לראשונה, מראים כי לצד העלייה הדרמטית במספר הנשים שבוחרות בהליך, בשנת 2016 לבדה בוצעו כ–1,600 מחזורי שאיבה לצורך שימור שאינו מסיבות רפואיות (אשה יכולה לבצע עד ארבעה מחזורים). נתונים ארציים לשנת 2017 עדיין אינם בנמצא, אך המעורים בנושא משוכנעים כי התופעה ממשיכה להתרחב. "המגמה הזו נמשכה אצלנו גם במהלך 2017", אומר פרופ´ ראול אורביטו, מנהל היחידה להפריה חוץ־גופית בבית החולים שיבא בתל השומר. "זו היתה עלייה של כ–20% ובמקומות אחרים העלייה הגיע עד ל–50% ביחס לשנה הקודמת". לדבריו, "המודעות לקשיים להרות עם הגיל ולאפשרות של הקפאת ביציות מחלחלת לשטח, וחברה מביאה חברה".

קשיים אלה מקבלים משנה תוקף נוסף בחברה הישראלית, שבה ילודה ומשפחה נדמים לעתים ערכים עליונים, ולראיה — ישראל מובילה בשיעור הילדים לאשה מבין מדינות ה־OECD (העומד על 3.1 לאשה). "בארץ אנשים נכנסים לאשה לרחם", אומרת אור. "אני לא מדברת על חברים קרובים או משפחה, אלא כל אדם זר, כולל יועץ ההשקעות שלי בבנק". חרף לחץ זה, במשך שנים היה מרחק רב בין הקמת המשפחה להחלטה להקפיא ביציות. למעשה, עד שנת 2011 הוא בכלל לא היה רלוונטי, לפחות לא עבור הכלל. מי שנזקקה לכך בשל הכרח רפואי זה או אחר — כמו סיכון מוגבר להפסקה מוקדמת של הווסת, תסמונות כרומוזומליות שונות או כניסה לטיפולי כימותרפיה והקרנות שעלולים לפגוע בפוריות — אכן ניתנה לה האפשרות, ובמימון ציבורי של סל הבריאות. אך עבור הרבה אחרות זה היה או ילד עכשיו, או לוותר על חלום ההורות.

"באיזשהו מקום קיוויתי שאמצא זוגיות ולא אגיע לשלב הזה", אומרת אור על התקופה שקדמה להחלטה לבחור בהליך ההקפאה. "מבחינה נפשית, את מגיעה לשלב שאת צריכה להיפרד מהחלום שליווה אותך מאז שהיית ילדה — של זוגיות ותא משפחתי. את מבינה שאת נאלצת לשים את החלום הזה בצד, שהוא לא יקרה בתקופה הקרובה, וזה לא פשוט". אור שמעה לראשונה על האפשרות החדשה שנקרתה בדרכה כמה שנים לפני שהביאה את עצמה למרפאת הפוריות. "זה סוג של תהליך שבו את גם שואלת את עצמך: ´מה לא בסדר אתי´. ואת הולכת לבצע משהו שהוא הדבר ההפוך ממה שמסמל היריון, לתהליך שהוא קר ומלאכותי", הוא אומרת. "אבל ברגע שאת מבינה שאין הרבה אופציות, ושבעוד עשור תתחרטי שלא הבאת ילד לעולם, את מחליטה לשים את הכסף, להתמודד עם התסכולים ולהמשיך קדימה".

והכסף ממלא תפקיד מרכזי. ההליך אמנם קיים ופתוח לנשים, אך למי שתפנה לסל הבריאות בתקווה לקבל מימון עבורו נכונה אכזבה — טיפולי הפריה שונים כן ממומנים, הקפאה מבחירה — לא. מבט על מחירון הטיפולים מראה עד כמה הנגישות אליהם מוגבלת. עלות הטיפול נעה בין 16 ל–20 אלף שקלים, לא כולל תרופות הורמונליות שעלותן יכולה להסתכם בכ–8,000 עד 10,000 שקלים. כל מחזור טיפול נמשך בין שבוע לשלושה שבועות, ולהליך שאיבת הביציות קודמת תקופה של נטילת תרופות הורמונליות מלווה בבדיקות אולטרסאונד (מעקב זקיקים) אחת לכמה ימים, כדי למצות את ההליך ולהפיק מספר גבוהה של ביציות ככל שניתן. וכאשר אלה יופקו, הכמות תהיה מוגבלת; על פי החוק יכולות הנשים לעבור עד ארבעה מחזורי שאיבת ביציות, או עד להשגת 20 ביציות (המוקדם מבין השניים).

אך המחיר והגבלת המחזורים אינם המכשולים היחידים, יש אחד נוסף, נוקשה: הגיל. ההקפאה מותרת רק לנשים בגילים 30 עד 40. הסיבה לכך היא ששיאה של תקופת הפריון היא מתחילת שנות ה–20 ועד אמצע שנות ה–30. לאחר גיל 35 מתחילה ירידה הדרגתית ביכולות להרות ולשמר את ההיריון. ההידרדרות הופכת למשמעותית יותר החל בגיל 40, ומעבר לגיל 42 פוטנציאל הפריון שואף לאפס. מאפיינים אלו באים לידי ביטוי גם בטיפולי הפריה. בעוד שבתחילת שנות ה–30 הסיכוי להרות מהטיפול הוא עד כ–32%, בתחילת שנות ה–40 הוא צונח לכ–3%–5% בלבד.

הגידול בהקפאת ביציות 2011-2016

"דבר מבורך"

"אנחנו חושבים שזה דבר מבורך לאפשר לנשים לבחור בהקפאת ביציות כדי לשמר על פוריותן", אומרת פרופ´ טליה אלדר־גבע, יו"ר האגודה הישראלית לחקר הפריון. "אני לא אוהבת את המושג ´הקפאת ביציות סוציאלית´. ההגדרה הנכונה יותר היא ´הקפאת ביציות אלקטיבית´ (כלומר מבחירה), כיוון שהצורך בהליך הוא תולדה ביולוגית — של גיל וירידה בפריון. יש בזה משהו מאוד נכון, בדומה לנשים שמבצעות הקפאת ביציות לקראת טיפולים שיזיקו לפוריותן בשל מחלה".

פרופ´ אלדר־גבע מעידה כי גם התוצאות כבר נראות בשטח. "בשנה־שנה וחצי האחרונות נשים מתחילות כבר להפשיר את הביציות ויש כבר היריונות, ויש כבר כמה ילדים", היא מספרת. "חלק מהנשים שהגיעו להפשיר את הביציות הן כאלה שמצאו מאז זוגיות, אבל לא הצליחו להרות באופן טבעי. כך הבחירה בהליך לא אומרת שמדובר בנשים שהתייאשו והחליטו להיות חד־הוריות — אלא פשוט עשו הפרדה בין השניים". או כפי שאור מגדירה זאת, "אלו נשים שלא איבדו תקווה לממש את הרצון שלהן לאהבה, זוגיות ומשפחה ורוצות רק להשתחרר מהלחץ של לחפש חתן בשביל להביא ילדים — וזה נותן תחושה של שקט מסוים".

ואם אצל אור זה היה משהו מביך או מביש, כיום ניכר שינוי בהלך הרוח הציבורי. יותר ויותר נשים בשנות ה–30 לחייהן הקפיאו או שוקלות להקפיא ביציות לשימור פוריות. והאפשרות נמצאת על השולחן בכל מקום — במרפאות נשים ופריון, בשיחות בין חברות, וגם עם בני משפחה.

פרופ´ ראול אורביטו ביחידה להפריה חוץ גופית בבית חולים שיבא, אתמול
מוטי מילרוד

אחת מאותן נשים שכבר עשתה זאת היא חברת הכנסת מיכל בירן (העבודה־המחנה הציוני). זה היה לפני כארבע שנים. "הייתי אז בת 36", סיפרה ל"הארץ". "נבחרתי לכנסת ולא הייתי במסלול של זוגיות". היא זוכרת כי באותם הימים האפשרות הזו היתה חדשה יחסית וגם הרופא שלה, שאמנם נתן לה את כל האינפורמציה ההכרחית, לא הביע התלהבות יתרה. "הוא חשב שעדיף שאעשה ילדים כבר אז. הסברתי לו שזה לא מתאים לי כרגע ויצאנו למהלך", היא נזכרת. "זה לא פשוט כי הגוף לא מקבל הוראות אבל הטכנולוגיה כיום מאפשרת לי באופן מסוים לשלוט על גורלי".

אחרי שני סבבי שאיבה ו–40 אלף שקלים, ממתינות הביציות של בירן בהקפאה ליום פקודה. "אנחנו שונים במובן הזה מדור ההורים שלנו", היא מוסיפה. "אמא שלי בגיל 29 היתה כבר עם שלושה ילדים. היום לא תמצא כמעט אמא לשלושה בגיל הזה בציבור החילוני".

ח"כ בירן
אמיל סלמן

בירן אמנם עמדה בהוצאה הכספית, אך היא סבורה כי יש להעניק מימון ציבורי גם להליך הקפאת הביציות האלקטיבי. לדבריה, תקדם זאת כאשר יחלו הדיונים על סל הבריאות הבא. היא סבורה שזה לא רק עניין של נוחות, בטווח הארוך ההליך גם עשוי לחסוך כסף למדינה: מימון ציבורי להקפאת ביציות בגיל צעיר יחסית יחסוך את עלויות המימון שמעניקה המדינה כיום עבור מחזורי טיפול רבים (בטיפולי הפריה שונים שאינם כוללים הקפאה), במצבים שבהם הסיכוי להרות נמוכים במיוחד.

גם הרבנים תומכים

מגמת הקפאת הביציות אינה בלעדית לציבור החילוני. גם בחברה הדתית, מתברר, יש מי שחושבות היום על הקמת המשפחה, ופועלות בנושא, עוד לפני החתונה. "אצל בנות המגזר הדתי־לאומי זה הפך לטרנד", אומר ד"ר חננאל הולצר, מנהל היחידה להפריה חוץ־גופית בבית החולים שערי צדק בירושלים, שבה מוקפאות ביציות של יותר מ–300 נשים שעשו את ההליך מבחירה. "בגדול, אלו נשים שמודעות לעצמן, להתפתחויות במדע, וחושבות באופן קר על האופציות".

לדברי הולצר, דוחפים לשינוי גם מובילי דעה הפעילים בחברה הדתית. אחת המוכרות היא ד"ר חנה קטן, רופאת נשים ופריון, שעובדת בעיקר עם ציבור זה. "הנושא של הקמת משפחה הוא ערך מרכזי בחברה הדתית, וישנה כיום יותר מודעות ולחץ שמגיע לעתים גם מהמשפחות, ובאופן עקיף גם מהקהילה, ואף זוכה לתמיכה מרבנים", היא מסבירה.

בחברה הדתית, מוסיפה קטן, גיל "הרווקות המאוחרת" צעיר יותר מאשר בחברה החילונית, ועל כן גם הלחץ מתחיל מוקדם יותר. יש לכך גם היבט נוסף. בחברה החילונית, האצבע על הדק החתונה והקמת המשפחה קלה יותר. על כן נשים מחכות, לפעמים יותר מדי.

"אצל קרייריסטיות מגיע שלב שבו הן מבקשות להביא ילדים", היא מדגימה. "הבעיה היא שהן מגיעות לבצע את ההליך של הקפאת ביציות בשלב מאוחר, לעתים בזמן שהוא כבר חסר תוחלת". על כן, היא סבורה כי "כל רופא נשים שרואה אשה סביב גיל 30 צריך ליידע אותה שהחל מגיל 35 הסיכוי להרות יורד משמעותית ולהסביר לה את המשמעויות".

ועדיין, קשה יהיה להגדיר פרופיל לנשים הבוחרות בהקפאת ביציות, אומרים הרופאים המעורים בתחום. לרוב יש להן מכנה משותף אחד: הן מעוניינות להפוך בעתיד לאימהות. בנקודה הזו הם מרגישים שחובה עליהם להתערב.

"אני בחרתי להיות רופאת נשים כדי לעזור להביא חיים לעולם", אומרת ד"ר קטן, "אבל לא פעם אני מרגישה כמו אונקולוגית שצריכה לבשר בשורה מרה, אחרי שהבדיקות מראות שאשה איחרה כבר את הרכבת".

 
בניית אתר ו אחסון אתר: ווב דאטה קום    עיצוב אתר: ליעד שר Copyright © 2011 Fertility.org.il.
הכנסו לפוריות מעקב הריון הכנסו לפוריות מעקב הריון